פסק-דין בתיק ע"פ 70306/05

1.          לפני ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט לתעבורה בתל-אביב ב- תיק 222/03 (כב' השופט ויטלסון), בו הורשע המערער בנהיגה בשכרות.

            העונש שנגזר בגין העבירה: קנס בסך 500 ש"ח; פסילה בפועל לתקופה של 24 חודשים, בניכוי 30 ימי פסילה מינהלית; 6 חודשי מאסר על-תנאי ל-3 שנים, שלא יעבור על עבירה של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בשכרות וסירוב לבדיקת דם.

2.          בנימוקי הערעור נטען:

א.         בית-משפט קמא שגה כשהרשיע רק על-בסיס הימצאות החומרים המפורטים בחוות-דעתו של ד"ר גופר ת/7 - בדגימת שתן. בממצאים אין כדי להוכיח כי המערער נהג תחת השפעת סמים משכרים.

ב.          בית-משפט קמא טעה, משקבע כי על ההגנה לסתור חזקת השפעת הסם, משום צריכת הקוקאין זמן רב לפני הנהיגה (16 שעות, שעל כך, לטענת המערער, אין מחלוקת), בעוד החזקה קיימת רק מקום שהסם נצרך בסמוך למועד הנהיגה.

ג.          לא היה צורך כי המערער יסתור החזקה, משום שנהיגתו והתנהגותו היו ללא דופי. מפנה לדו"ח-הפעולה - ממנו לא עולה חשד כי נהיגת המערער היא תחת השפעת סם. טופס המאפיינים של עת/3 ללא דופי.

לפיכך אין מקום להנחת בית-משפט קמא כי המשתמש בסמים שווה לנהיגה תחת השפעה.

ד.          לחלופין - העונש כבד מדי, לא היה מקום לגזור העונש הקבוע בחוק, אלא להפחית ממנו, שכן לא הייתה חומרה מיוחדת בנהיגה.

יש מקום לאנלוגיה למידות צריכת האלכוהול (פי-3, פי-5 וכיו"ב), ולהשוות אל מול תקנה 26(ב) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 לנהיגה תחת השפעה, שעונש המינימום בגינה הוא 3 חודשי פסילה.

המערער שוקם ונגמל, ותקופת פסילה ארוכה עלולה להחזירו למעגל הסם.

3.          לטענת באת-כוח המשיבה, המערער נעצר לביקורת לא בשל נהיגתו, אלא עקב חשד שהתעורר כלפי נוסע שהיה עימו.

            המערער הודה מיד כי הוא בדרכו לקנות סם. הודה כי צרך 16 שעות קודם לנהיגה קוק פרסי. הודה כי משתמש בסמים תקופה של כחודשיים.

            בבדיקת שתן נמצאו בגופו שלושה סוגים שונים של שרידי סם. משמע, שיקר בעניין סוג הסם שצרך, ואולי גם שיקר לעניין מועד נטילת הסם טרם הנהיגה (16 שעות אמר), ומרגע שנמצאו בבדיקת שתן שרידי סם, נהג תחת השפעת סם.

            נקבע על-ידי מומחים כי השפעת סם אינדיווידואלית ולא ניתנת לכימות. לכן לא נקבע בחוק הריכוז הנדרש, שכן על אחד ההשפעה קצרת-טווח, על אחר ארוכת-טווח.

            באי-כוח הצדדים הגישו פסיקה התומכת בטענותיהם.

4.          לגופו של עניין דין הערעור להידחות.

מתוך חוות-דעתו של ד"ר גופר ת/7 - בשתן נמצאו מורפין מעל 20,000 mg/ml; קודאין מעל 5,000 mg/ml; חומצת חשיש שהיא תוצר חילוף החומרים של החומר הפעיל בחשיש/מריחואנה בכמות של 81 mg/ml; ובנזואיל אקגונין, שהוא תוצר חילוף החומרים של קוקאין, בכמות של 1,809 mg/ml. אלה מעידים על שימוש בקוקאין, חשיש/מריחואנה, וכן בהיאורין או מורפין או באופיום.

מחקירת ד"ר גופר (עת/4) עולה, כי משמעות הימצאות חומרים אלה בשתן, הינה כי אלה קיימים גם בדם.

קאנביס/חשיש פוגע בעירנות, פוגע בזמן תגובה, ופוגע בזיכרון הקצר (עמ' 6 לפרטיכל בית-משפט קמא, ש' 11-8).